מגיד
שירה עברית
מגיד
וְהִגַּדְתָּ / רבקה מרים
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא
אֶת הָאֵלֶם.
לֹא תַּעֲבִיר אֶת יָדְךָ בְּלִטּוּף
עַל סִבְרוֹ.
וְהוֹשַׁבְתָּ בִּנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא
עַל מִפְתַּן הַבִּקְעָה
אֲשֶׁר אֵלֶיהָ אִישׁ לֹא יָבוֹא.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ לְהוֹלִיד עוֹד יֶלֶד.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ עֵינָיו לַעֲצֹם.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ לַחֲפֹן בְּאֶגְרוֹף
עוֹד לַיְלָה עוֹבֵר
וְעוֹד יוֹם.
וְלָקַחְתָּ בִּנְךָ בְּיָדֶיךָ אֵלֶּה
בָּהֶן אֵי פַּעַם לָפַת אִמּוֹ
וּבְכוֹחַ תִּלְחַץ מִתּוֹכָן שְׁתִיקָתְךָ –
אוֹתָהּ הוּא יִמְסֹר לִבְנוֹ.
(מתוך: הלילה הזה כולו שירה)
מרור
משהו מרשע / דן אלבו
כַּאֲשֶׁר עוֹלֶה בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב וּמְרֻשָּׁע
יוֹתֵר מִכְפִי שֶׁאָנִי
בְּדֶרֶךְ כְּלָל
מַרְשֵׁה
לְעַצְמִי:
אֲנִי מַפְצִיר וּמֵאִיץ בְּמֻבְטָלִים, פִּרְחֵי שִׁירָה, עוֹבְדִים זָרִים, זוֹנוֹת
וְכָל מִינֵי אָרְחֵי פָּרְחֵי
לִרְמֹס
אוֹ פָּשׁוּט לִקְפֹּץ כַּמָּה שֶׁיוֹתֵר מַהֵר
מֵעַל גֶּדֶר הַתַּיִל הָאֲרוּרָה הַמְתוּחַה (בְּתוֹכָם) בֵּין הַמִּלִּים:
מְרִירוּת
וּמֶרִי.
משה
שוב יושב איתי משה במסרק בעמק רפאים/ רבקה מרים
שוב יושב איתי משה במסרק, בעמק רפאים
כדרכו הוא קפה ועוגה מבקש
בכפית, כבמטה הוא בספל נוקש
אנשים יוצאים ובאים
כשהוא לרגע קל מסיט את כסאו
עוד כפית של סכר בספלו לשים
פועה הכסא. מסתבר שהוא שה
ושלחנות וכסאות, צלחות וכוסות
המלצר, התפריט שבידו, היוצאים, הנכנסים
מתקבצים אל משה ופועים ככבשים.
ארבעת הבנים
אַרְבַּע בָּנוֹת / לאה פילובסקי
אָמְרוּ: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאַלְנוּ אֲבָל
שָׁתְקוּ כְּנֶגֶד אַרְבַּע בָּנוֹת
וְלֹא אָמְרוּ לַחֲכָמָה כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח
אֶת שִׁנֵּי הַמִּרְשַׁעַת הִקְהוּ בְּלִי מִלִּים
וְאֶל הַתְּמִימָה חִיְּכוּ חִיּוּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִידוּד וְאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה
וְלֹא פָּתְחוּ לְזוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁאֹל
וְלֹא פָּתְחוּ לְזוֹ שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁאֹל
וְלֹא פָּתְחוּ לִי, אֲבָל הַתּוֹרָה, הַהַגָּדָה וְהָאֵל
פָּתְחוּ לִי, פָּתְחוּ לָנוּ, פָּתְחוּ לְכֻלָּנוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ
בְּנוֹת חוֹרִין.
(מתוך: הלילה הזה כולו שירה)
חציית הים
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם / אברהם חלפי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם
בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.
(מתוך: אברהם חלפי שירים ב', עמוד 92)
והיא שעמדה
חֵרוּת / שלומי חסקי
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא עָמְדָה לֹא
הָיִינוּ מְסֻבִּים פֹּה הָעֶרֶב וּמוֹנִים דַּקָּה
אַחַר דַּקָּה לִתְחִלַּת הָאֹכֶל, אֶלָּא מַמְשִׁיכִים לִבְנוֹת שִׁכּוּנֵי פִּירָמִידוֹת לְזוּגוֹת-פַּרְעוֹנִים-צְעִירִים אוֹ מִתְבַּרְבְּרִים חַסְרֵי G.P.S בְּמִדְבַּר הַהֲזָיוֹת
הָאֵינְסוֹפִי.
(מתוך: הלילה הזה כולו שירה)
ניקיונות פסח
בַּמֶּה לְהַתְחִיל / אלי אליהו
אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי,
לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל?
אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק
שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים
וְקוּרִים שֶׁל אַשְׁמָה
שֶׁנִּטְווּ בִּדְמָמָה בַּלֵּילוֹת.
אוֹ אֲגַלְגֵּל תְּחִלָּה אֶת הַבְּדִידוּת
שֶׁכִּסְּתָה אֶצְלִי מִקִּיר לְקִיר
וַאֲנַקֶּה תַּחְתֶּיהָ,
כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב וְתַּבְרִיק רִצְפַּת נַפְשִׁי
כְּאִלּוּ לֹא דָּרְכוּ עָלֶיהָ
מֵעוֹלָם.
וְאוּלַי אֶדְחֶה זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַכֹּל,
עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהַלֵּךּ פֹּה, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת,
יֵשׁ לוֹמַר, עֲדַיִן רוֹאִים דַּרְכָּם
אֶת הָעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה,
הַשִּׁיר הַזֶּה.
וְתוֹכוֹ הָרָצוּף אַהֲבָה.
(מתוך: הלילה הזה כולו שירה)
תינוק נולד קמוט/ רבקה מרים
תינוק נולד קמוט. אמו בלחש צועקת.
בכיו המגמגם הוא יד ענקים
שעל שער מצרים דופקת.