כתיבה יצירתית
מגיד
מה נשתנה - ננסה לכתוב על השינויים שהתרחשו בשנה האחרונה: מה בין ליל הסדר בשנה שעברה להיום (אצלי/ במשפחה/ בארץ/ בעולם)?
או שנכתוב על כוחה של שאלה - מה השאלה מעוררת בנו? האם אני אדם שואל?
מקרא ביכורים
מחשבה וכתיבה מתומצתת על ארבעה אירועים מכוננים שיצרו את הזהות שלי.
דרשות של פסוקים
נקרא את השיר 'מדי בקר' של אריה סיון. ונכתוב מה התשובה שאנו עונים לעצמנו על שאלה זו?
מִדֵּי בֹּקֶר / אריה סיוון
מִדֵּי בֹּקֶר אָדָם מִתְעוֹרֵר
עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל יַם הַמָּחָר
וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: לַחְצוֹת
אוֹ לֹא לַחְצוֹת
(מתוך: הלילה הזה כולו שירה)
צפון
ננסה לחשוב ולכתוב על כח שצפון בתוכי, והאם אני רוצה שייראה אור, או שיישאר בהחבא.
עבדים היינו
נאזין לשירו של ברי סחרוף "עבדים" ננסה לכתוב שיר משלנו עם הכותרת עבדים, או לחילופין להלחין את מילות השיר של ברי סחרוף במנגינה אחרת שמבטאת עבדות.
ארבע כוסות
ארבע לשונות של גאולה- "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי". נכתוב שיר ונתייחס לכל אחת מהמילים כפתיחה לבית בשיר.
יחץ
הצפנת האפיקומן- מה הייתי רוצה להצפין? (אירוע, זיכרון, משפט) האם הייתי מצפין את כולו או רק חלק ממנו? לכמה זמן הייתי מצפין אותו?
והיא שעמדה
תרגיל אפיון דמות: נאפיין את ההבטחה באופן אנושי. "והיא שעמדה"- מי היא אותה היא? ומדוע היא עומדת? (ההבטחה היא זו שעומדת, וההתייחסות להבטחה בגוף שלישי נוסך בה אנושיות.)
פסח
"על שום שפסח הקדוש ברוך על בתי אבותינו במצרים"- האם הקב"ה דילג או עצר על בתי אבותינו? האם פסיחה זה דילוג או שהייה? ("עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" - אליהו בהר הכרמל) על מה הייתי רוצה לדלג? והיכן הייתי רוצה לשהות? האם אילו שני דברים נפרדים או אותו דבר?
או
ננסה לכתוב בדילוגים, מה קורה כשאנחנו פוסחים על דברים בכתיבה שלנו - יוצרים דילוג בכתיבה עצמה? מה מתאפשר מהדילוג?
ארבעת הבנים
נאזין לשירה של נעמי שמר- ארבעת האחים, נתייחס לסוף השיר- לאן הובילו הדרכים? וננסה לענות על השאלה.
דיינו
כתיבה בלוח משותף של תודות שאנחנו רוצים לומר (בכיתה/ במשפחה וכו')
או
כתיבה חופשית על בסיס המבנה של הפיוט דיינו (לשמור על הקצב של המבנה, על סגנון הדוגמאות המובאות וכו').
מצה
"ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם"- תרגיל כתיבה משפחתי: כל אחד כותב לבן משפחה אחר איזו צדה/ תכונה יש בו, שאיתה הוא תמיד יוצא לדרך, משהו פשוט וברור שאין צורך לארוז, התכונה תמיד איתו.