​

תן בהם סימנים / יהודה עמיחי

 

תֵּן בָּהֶם סִימָנִים. זְכֹר אֶת הַבְּגָדִים

שֶׁלָּבַשׁ מִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב

כְּדֵי שֶׁבְּיוֹם הָאָבְדָן תּוּכַל לוֹמַר: נִרְאָה לָאַחֲרוֹנָה

לָבוּשׁ כָּךְ וְכָךְ, מְעִיל חוּם, כּוֹבַע לָבָן.

תֵּן בָּהֶם סִימָנִים. כִּי אֵין לָהֶם פָּנִים

וְנַפְשָׁם מֻסְתֶּרֶת וּבִכְיָם שָׁוֶה לִצְחוֹקָם

וּשְׁתִיקָתָם וְצַעֲקָתָם עוֹלוֹת אֶל גֹּבַהּ אֶחָד

וְחֹם גּוּפָם בֵּין 36 מַעֲלוֹת וּבֵין 41 מַעֲלוֹת

וְאֵין לָהֶם חַיִּים מִחוּץ לַמִּרְוָח הַצַּר הַזֶּה,

וְאֵין לָהֶם פֶּסֶל וְלֹא תְּמוּנָה וְלֹא זִכָּרוֹן

וְיֵשׁ לָהֶם כּוֹסוֹת נְיָר בְּיוֹם שִׂמְחָתָם

וְצַלָּחוֹת נְיָר לְשִׁמּוּשׁ חַד פַּעֲמִי.

 

תֵּן בָּהֶם סִימָנִים. כִּי הָעוֹלָם

מָלֵא אֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרְעוּ מִשְׁנָתָם

וְאֵין מְאַחֶה אֶת הַקֶּרַע,

וְשֶׁלֹּא כְּחַיּוֹת הַבָּר הֵם חַיִּים

כָּל אֶחָד בְּמַחֲבוֹאוֹ הַבּוֹדֵד וְהֵם מֵתִים

יַחְדָּו בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב

וּבְבָתֵּי-הַחוֹלִים.

וְאֶת כֻּלָּם תִּבְלַע הָאֲדָמָה

טוֹבִים וְרָעִים יַחְדָּו, כְּמוֹ עֲדַת קֹרַח,

כֻּלָּם בְּמִרְיָם נֶגֶד הַמָּוֶת

וּפִיוֹתֵיהֶם פְּתוּחִים עַד לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן

וְהַלֵּל וּקְלָלָה הֵם יְלָלָה

אַחַת. תֵּן, תֵּן בָּהֶם סִימָנִים.